חלוק מגבת

היה לי אגף בארון, שקראתי לו בשם. קראו לו אגף הבריאות. הוא כלל בתוכו מספר פריטים דל של חדר כושר, יוגה ושאר מיני דברים שמיטיביםעימנו, ואני התגאיתי בו מאוד. לאט לאט התפזר האגף בבית, כפי שהתפוגג גם הניסיון להיטיב עם עצמי, אבל גולת הכותרת עדיין איתנו. מצד שמאל,תלוי בוהק, לבן, רך כעורפו של ברבור, חלוק מגבת עם כיס וסמל קטן מוזהב של בית מלון.

לאחר ניסיונות בלתי פוסקים, הצליח בן זוגי לשכנע אותי שהדבר הטוב ביותר בשבילי הוא סופשבוע במלון ספא יוקרתי, ואף רשם אותי למסג'קלאסי. אני, צריך לומר, סרבנית גדולה בכל מה שנוגע למנעמי הגוף והנפש הניתנים בתשלום, אבל אמרתי לעצמי, שהלוא אני נוסעת בגפי, תמידאוכל לשבת בחדר, לפצח גרעינים ולעשן סיגריות. ואכן כך היה עד שהגיעה שעת המסג'.

לפי ההוראות עטיתי על גופי את הלבן הבוהק, ליתר ביטחון הנחתי קופסת סיגריות בכיסי, והוצאתי את עצמי מהחדר אל תוך ממלכת הבריאות.המסדרונות שהובילו לחדרי הספא היו שקטים, כמעט דוממים, כשמפעם לפעם חלפה לה דמות סהרורית בחלוק לבן. פסעתי לאיטי, מנסה לעטות עלפני הבעה מרוחקת כיאות, אבל לא יכולתי להשתחרר מההרגשה שהבל פי מסריח מסיגריות, ושחלוק, לבן ככל שיהיה, אינו יכול לכסות את האמתהרקובה שבפנים. החלה להציק לי ההרגשה הכל כך מוכרת שמלווה אותי עוד מילדותי, שאני מתהלכת באף נוזל ירוקת, למרות שהוא יבש כמדברסיני.

מיטת הטיפולים, אני מגולגלת כעובר שקר לו, מחכה לבעלת המקצוע, לבי דוהר קדימה, חושיי מתחדדים נוכח ריח הווניל שמסתלסל לתוך אפי,תמונת הנשים הערומות הרוקדות של מאטיס המעוטרת בכתמי אור וצל מרצדים שמפיצים הנרות הפזורים בחדר, וצליל הסיטאר ההודי שמנסרבנעימה איטית ומלודית. אני משחררת אפצ'י רועם בטעם וניל בדיוק כשנכנסת המסז'יסטית, המברכת אותי בלאקוניות מקצועית ומורה לי להסיר את החלוק ולשכב על הבטן.

שדיי נלחצים אל המגבת הפרושה תחתי, המסז'יסטית יושבת על מעלה ישבני, אצבעותיה לשות את צווארי. לפי חשבוני חלפה רבע שעה, נותרושלושים דקות, וגופי מסרב להתמסר. להפך, נדמה שעם כל לישה שלה נתפס לו שריר. עוד שריר קטן שעושה שריר. איברי גופי חברו יחדיו כדילהביע את מחאתם. "תירגעי, תשתחררי," אומרת המסז'יסטית. אני מהנהנת בראשי חלושות ומנסה למלא את הוראותיה: "תני לגופך לפלוט החוצה אתהדברים הרעים, מלאי אותו בטוב". אבל המילים מאבדות את משמעותן, כי אני עסוקה בלתהות, מי זאת הזרה שיושבת לי על התחת? ומה זה החדרהזה שכופה עלי אינטימיות?

"את נראית מצוין," אמר לי בן זוגי בעודי פורקת את התיק, "היה טוב? נחת קצת? ואיך היה המסג'?" קולו מלא בציפייה. הסתובבתי אליו מן הארון,לאט, ראשי גורר אחריו את גווי כי הצוואר תפוס, מחזיקה את הלבן הבוהק על גופי, ואמרתי לו בגאווה: "תראה, קיבלתי חלוק".

#כביש40